<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>הגימנסיה כמרכז תרבות</b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>הגימנסיה שימשה לא רק כבית ספר, אלא גם כמרכז חברתי מרכזי בחיי האנשים. בשנותיה הראשונות של העיר שימש המוסד היכל תרבות לשכונה הקטנה, בה התקיימו הצגות, תפילות, מפגשים ועוד</b></span></div>
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>סגנון בנייה</b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b> לאדריכל יוסף ברסקי נרמז כי כדאי שהמבנה ידמה לבית המקדש. הוא בנה חלונות ענק מקושתים בקירות המבנה, עיצב שערים קמורים ובליטות על גג הבית, העמודים שבחזית מזכירים את עמודי חזית בית המקדש - יכין ובועז. הסגנון הארכיטקטוני שילב תפיסות עיצוביות של המזרח התיכון עם תפיסות אירופאיות. צילום מתוך התערוכה "ימי הגימנסיה", מוזיאון ארץ ישראל תל אביב, המוצגת בקומה השנייה במגדל שלום</b></span></div>
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>הקמת הגימנסיה</b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>תלמידי היישוב נזקקו למוסד לימוד מרכזי שיאכלס את הבוגרים שבהם - בית ספר תיכון שילמד בעברית בלבד. לכן, עם הנחת היסודות לבניית אחוזת בית, הונחה אבן הפינה לבניין הגימנסיה העברית הראשונה. ד"ר יהודה לייב מטמון כהן ואשתו הקימו עוד ב-1905 בית ספר פרטי בדירתם שביפו (הרחוב נקרא אז "רחוב הגימנסיה" ליד כיכר השעון), וב-1910 הועברה הגימנסיה לרחוב הרצל בתל אביב הקטנה. עם הפיכתה למוסד ציבורי, הוחלט להנציח בשם הגימנסיה - "הרצליה" - את בנימין זאב הרצל . תמונה: ויקיפדיה </b></span></div>
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>ילדי הגימנסיה שרים את התקווה</b></span></div> youtube.com תלמידי הגימנסיה העברית שרים "התקווה" -- המנון התנועה הציונית שהפך להמנון מדינת ישראל. הסרט צולם בשנות ה-30' בחצר הגימנסיה העברית במונקאץ'. מתוך סרט שצולם בשנ...
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>מקצועות הלימוד בגימנסיה</b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>מקצועות הלימוד בגימנסיה תנ"ך, תלמוד, לשון, ספרות דברי הימים, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ידיעת הארץ, עבודות גן, חקלאות וטבע, צרפתית, אנגלית, איטלקית, טורקית, ערבית, לטינית גרמנית, מוזיקה, ציור ואמנות, עבודת עץ ונייר, תפירה וגזירה, חוג לתעופה, אמנויות הבמה, התעמלות וחינוך גופני . בנוסף התקיימו בה גם חוג דרמתי, נגריה, כריכייה משק . ושמירה, ומדריכי צופים. מתוך אוסף ביתמונה</b></span></div> s4.thingpic.com
<div style="text-align: center;"><span style="font-size:16px;"><b>סמל הגימנסיה העברית הרצליה</b></span></div> s2.thingpic.com
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"> סמל המועצה לשימור אתרים, הוא חזית גימנסיה הרצליה</span></div> s2.thingpic.com
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, מראה ליצחק רבין את הדגם של מגדל שלום, זמן קצר לפני הריסת הגימנסיה</b></span><b>. </b><span style="font-size:16px;"><b>תמונה מתוך התערוכה במגדל שלום מאיר</b></span></div> s3.thingpic.com
<div style="text-align: right;"><b><span style="font-size:16px;">נחום גוטמן על הגימנסיה</span></b></div><div style="text-align: right;"><br></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>בספרו ״עיר קטנה ואנשים בה </b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>עט״, נזכר גוטמן בזמנים שדיזנגוף היה מגיע עם חמורו כדי להמשיך את תכניות הבנייה של אחוזת בית. לימים, דיזנגוף החליף את חמורו בסוסו. הגימנסיה מתוארת כארמון קסום מהמזרח, משום שהאדריכל ביקש לשוות לה את צורת בית המקדש. בזמן התהליך היו נפגשים כל התושבים העתידיים של אחוזת בית ברחוב רוטשילד, מתחלקים לקבוצות, יוצאים לגבעות החול ושרים בצוותא שירים רוסיים</b></span></div> upload.wikimedia.org
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>נחום גוטמן על לימודיו </b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>בגימנסיה</b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>בספרו ״שביל קליפות התפוזים״, מספר גוטמן שלא היה התלמיד הטוב ביותר בכיתה, היה מקבל נכשלים במתמטיקה, פיזיקה, בשפות השונות שלמדו. אבל במקצוע אחד הוא כן הצטיין - ספרות. הוא היה כותב חיבורים נהדרים ומורו ציין את חיבוריו לשבח. הוא מציין שמוריו זלזלו בו במקצועות שבהם לא הצליח כמו למשל צרפתית, הוא מספר על עיתון בית הספר, שלקח חלק בכתיבתו ולבסוף גילה כי הוא נמצא שם רק בזכות העובדה שאביו סופר. במיוחד הוא מציין את אחד ממוריו שמאד אהב - ד"ר חיים הררי המורה לספרות. הוא מספר שכל שיעור היה כמאורע שרשומו היה נתון על פני הילדים זמן רב ואשר העניק לו השראה בהמשך חייו</b></span></div> upload.wikimedia.org
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>״הנאום שלא נאמתי״ - ציור שצייר נחום גוטמן לאות מחאה על הריסת הגימנסיה, באדיבות מוזיאון נחום גוטמן</b></span></div> cellaviv.files.wordpress.com
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>הריסת הגימנסיה</b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>ההחלטה על הריסת המבנה התקבלה בעיריה עוד ב-1940, בהחלטה המאשרת תוכנית בניין עיר, במסגרתה רחוב הרצל יימשך עד לים. בשל ריבוי מספר התלמידים ומצבו הרעוע של הבניין המקורי, הוחלט להעביר את בית הספר למעון חדש, והוחלט על רחוב ז'בוטינסקי. הריסת המבנה הישן החלה בידי העירייה ביולי 1959 כדי לפנות מקום למגדל שלום. ההחלטה גרמה לכעס רב בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח, והריסתו הביאה את נושא שימור המבנים למודעות ציבורית. כעבור 25 שנים, עם הקמתה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, עוצב הלוגו שלה כחזית הגימנסיה - לזכר מעשה ההרס של אתר מורשת כה חשוב. תמונה: בוריס כרמי, אוסף מיתר בע"מ, מתוך דבר השבוע 1959</b></span></div>
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>מודעת גיוס של הסוכנות היהודית, צילום במוזיאון הפלמ׳׳ח </b></span></div> s2.thingpic.com
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>נחום גוטמן ז"ל בראיון נדיר מ-1968</b></span></div><div style="text-align: right;"><br></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b>קטע מתוך ראיון נדיר מ- 1968 עם הצייר והסופר נחום גוטמן. הוא מספר על זכרונותיו מתל אביב החדשה והצעירה. בראיון המלא ניתן לצפות כאן: http://23tv.co.il/210..</b></span><b>.</b></div><div style="text-align: right;"><br></div> m.youtube.com קטע מתוך ראיון נדיר מ- 1968 עם הצייר והסופר הדגול נחום גוטמן. הוא מספר על זכרונותיו מתל אביב החדשה והצעירה. בראיון המלא ניתן לצפות כאן: http://23tv.co.il/210...
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"><b> 4 העבירו את הסמן לדקה </b></span></div><div><br></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;"> תל אביב-יפו, פרק 2 : בסדרה הדוקומנטרית "תל אביב-יפו" מבית היוצר של ענת זלצר ומודי בר-און, משוטט מודי ברחובותיה של ת"א ומספר את ההיסטוריה האורבנית של העיר העברית הראשונה</span></div><div><br></div><div><br></div> www.youtube.com הסדרה הדוקומנטרית "תל אביב-יפו" מהבית היוצר של ענת זלצר ומודי בר-און, משוטט מודי ברחובותיה של ת"א ומספר את ההיסטוריה האורבנית של העיר העברית הראשונה. יוצרי ה...
<div><span style="font-size:16px;"><b>גימנסיה הרצליה</b></span></div><div>בעקבות הגימנסיה - משחק</div><div><br></div> beta.experien.city בעקבות הגימנסיה
<div><span style="font-size:16px;">CellAviv Ahuzat Bayit</span></div><div><br></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;">תחנה זו משתתפת במיזם תיירות סלולארי מסלול 'אחוזת בית' בעקבות סיפורי נחום גוטמן, המשותף לבית הספר הניסויי עמל שבח מופת ת"א ולבי"ס און לחינוך מיוחד. תמונת רקע: ליאו קאן, 1912, אוסף ביתמונה. ייעוץ היסטורי: יוסי גולדברג. לתחנות נוספות במסלול, הקליקו כאן </span></div> www.thinglink.com Look at these interactive images
<div style="text-align: right;"><span style="font-size:16px;">גימנסיה הרצליה</span></div><div style="text-align: right;"><br></div><div style="text-align: right;">מיזם Cell Aviv מסלולים תיירותיים בדגש נגישות ישירות לסלולרי. ע"י תלמידיי ביה"ס הניסוי עמל שבח מופת וביה"ס "און" לתלמידים פגועי שיתוק מוחין ונכויות מורכבות, ב...</div><div style="text-align: right;"><br></div> www.youtube.com מיזם Cell Aviv מסלולים תיירותיים בדגש נגישות ישירות לסלולרי. ע"י תלמידיי ביה"ס הניסוי עמל שבח מופת וביה"ס "און" לתלמידים פגועי שיתוק מוחין ונכויות מורכבות, ב...
<div><span style="font-size:16px;">Cell Aviv Gutman</span></div><div>למצגת המיזם</div><div><br></div><div><br></div> www.emaze.com Watch my amazing website created on emaze - The stunning web site builder.